- האם האדם שמציג את עצמו כמוכר הדירה אכן רשום כבעלים ? במקרים רבים יורשים או קרובי משפחה שברשותם מפתח לדירה, מציגים את עצמם כמוכרים, גם כאשר משפטית אין ביכולתם באמת למכור את הדירה.
- באיזו סוג רישום רשומה הדירה ? האם רישום הדירה במרשם בו היא מתנהלת (חברה משכנת, רמ”י, מנהל יו”ש, החטיבה להתיישבות, טאבו..) הוא אכן רישום חד משמעי ? אפילו רישום בטאבו בתנאים מסוימים אינו נותן בהכרח זיהוי “וודאי” של הנכס הרשום.
- מי שטוען שיש לו “קונה רציני אחר”, בדרך כלל משקר. אם אכן יש “קונה רציני” ניהול מו”מ בין שני קונים במקביל עלול להיחשב בתנאים מסוימים כחוסר תום לב.
- האם יש בדירה בעיות רטיבות. צריך לשאול באופן מפורש. במקרים רבים מראים “משהו קטן”. משהו קטן עלול להסתיר משהו גדול. חובת הבדיקה למצב הדירה הוא על הקונה.
- האם הדירה כולה כלולה בהיתר הבנייה ? בדירות רבות יש תוספות שונות. תוספות ללא היתר עלולות (במקרה הטוב) לגרום לקושי בהשגת אישור העירייה להעברת זכויות ולהתנגדות הבנק למתן משכנתא לרכישת הדירה.
- האם על הדירה חלה תכנית בינוי (תב”ע) שלא מומשה (לדוגמא תכנית המאפשרת קבלת היתר להוספת חדר), או אולי עומדת להתקבל תכנית בינוי ? במקרה זה עלול לחול היטל השבחה.
- האם חלה מגבלה רישומית על הדירה או על בעליה (שעבודים, עיקולים וכד’) ? בעל דירה עלול להימצא בקושי כלכלי אשר עלול לסבך עסקאות גם אם אתם רוכשים בתום לב והמוכר מסתיר מידע.
תפריט