בנימין לוין עורך דין לגירושין:

פתיחת תיק ישוב סכסוך

 

  • בעבר, ניתן היה לפתוח תיק חלוקת רכוש, מזונות, משמורת וזמני שהות (“הסדרי ראייה”) בבית המשפט לענייני משפחה (ובעניינים הרלוונטיים גם בבית הדין הרבני), ועל הנתבע/ת היה להגיש כתב הגנה תוך 30 יום.
  • במטרה לנסות לצמצם את מספר הסכסוכים שידונו בפני בית המשפט ולעודד הליכי הסדר בהסכמה, חוקק חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014. בהתאם להוראות “חוק הסדר התדיינות”, לא ניתן לפתוח תיק “סכסוך משפחתי”, מבלי שנפתחה קודם בקשת “יישוב סכסוך”.
  • הבקשה מוגשת בפורמט פשוט ונגיש, ואינה כוללת עובדות או טענות. הבקשה מועברת ליחידת הסיוע של בית המשפט, הכוללת עובדים סוציאליים ועו”ד.
  • יחידת הסיוע מזמנת את הצדדים המחויבים להתייצב אישית כדי להבין את מהות הסכסוך, להסביר לצדדים את הקשיים העומדים בפניהם במסגרת הליך משפטי, ולהציע לצדדים הסדר, הליך טיפולי, או הסכמה על הליך גישור. במסגרת הליך ישוב סכסוך ניתן לקיים עד 4 פגישות (מהפגישה השנייה ניתן להגיע בליווי עו”ד), במהלך 45 יום מיום הגשת הבקשה, אם כי ניתן להאריך את ההליך ב 15 יום נוספים.
  • בזמן ההליך, הצדדים לא רשאים לפתוח תביעה הקשורה בסכסוך המשפחתי, למעט הסדרים זמניים בנושא הסדרי ראייה ומזונות ולמעט סעד הכרחי דחוף כגון עיכוב יציאה מהארץ.
  • הצד שהגיש את הבקשה קונה יתרון מסוים, כי תוך 15 יום לאחר סיום ההליך, רק הוא רשאי לפתוח תיק בערכאה מוסמכת, ובכך נותרת בידו ההחלטה “הטקטית”, האם לפנות לבית הדין הרבני בתביעת גירושין הכורכת בתוכה נושאים נוספים כגון הסדרי ראייה או חלוקת רכוש (בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון לנושא מזונות בכל מקרה נדרשת הסכמת הצדדים), או לפתוח תיק בבית המשפט לענייני משפחה בנושאים אלו בנפרד מתיק הגירושין בבית הדין הרבני.
  • הנאמר בהליך יישוב סכסוך הוא חסוי ולא יועבר לבית המשפט. האווירה הלא פורמאלית, והדגש על חסיון ההליך, יכול לשמש לעו”ד המייצגים, אשר כאמור רשאים להשתתף מהפגישה השנייה, הזדמנות מצוינת להכיר את טענות הצד השני, אם וכאשר הסכסוך בכל זאת עובר לבית המשפט.

גירושין בהסכמה

  • הסכם גירושין גרוע אינו גזר דין.

קיבלת גט.

נתת גט.

  • אם יש לכם ילדים הקשר ביניכם לא הסתיים, גם אם הקמתם בשעה טובה משפחה אחרת.

  • אם הצד השני מתחמק מלקיים גירושין ישנם כלים לאלץ אותו לעמוד בהתחייבויותיו.

  • אך מה אם ההסכם לרעתך ?

כי סמכת על הגינותו של הצד השני.

כי עו״ד של הצד השני הבטיח לך שיהיה בסדר והאמנת.

כי היית שקוע במשבר נפשי עקב פירוק המשפחה והסכמת לוותר.

כי היית קורבן של סרבן (סרבנית) גט והסכמת לשלם כופר גדול מנשוא.

עדיין לא מאוחר.

נטל תשלום המזונות גדוך מנשוא?

את מקבלת מזונות שהם לעג לרש?

לא מתקיימים הסדרי ראייה כפי שהיית רוצה ?

  • אולי השתנו הנסיבות . אולי ניתן לטעון לניכור הורי. אולי ההסכם נוגד תקנות ציבור.

  • ניתוח מעמיק של הסכם הגירושין ככתבו ובלשונו לצד לימוד של כל פרט ופרט בשגרה הנוכחית שלך והשגרה הנוכחית של הצד השני, עשויים לאפשר פתרונות יצירתיים.

מזונות

  • מזונות ילדים

    היום שורר בלבול בנושא מזונות. עד איזה גיל משלמים וכמה? מי משלם, האם נכון שעל פי פסק הדין המכונן של המשפט העליון (אשר מכיוון ששמות הצדדים חסויים, נהוג לכנות ע”פ מספר התיק  “פסק דין 919/15”) שינה את פני הדברים והיום יכול להיווצר מצב בו אישה תשלם מזונות לפרנסת ילדיה לגרוש שלה?

    האם שיטת משמורת משותפת מבטלת למעשה את המזונות כי לילד שני בתים?

    האם כבר לא נכונה ההנחה כי בענייני מזונות לגבר עדיף לפנות לבד״ר ולאישה, לבמ״ש לענייני משפחה?

    האם פסק דין/ הסכם גירושין הם גזירה שלא ניתנת לשינוי ולתקין?

    ומה עם מזונות אישה? כמה מגיע לה אם בכלל?

    כמה זה הרבה ?

    אתה שוקל הליך גירושין. כמה תצטרך להפריש מהמשכורת שלך מדי חודש ? האם יישאר בידיך די על מנת לנהל משק בית נפרד, על מנת לפתוח דף חדש , להתחיל בפרק ב’?

    את החלטת להתגרש. מה סכום המזונות עליו תוכלי לבנות ביום שאחרי ? האם תוכלי להסתדר בגפך או שמא רמת חייך ורמת חיי ילדיך ישתנו ללא היכר ?

    כל מקרה לגופו, ובדיני משפחה צריך להיזהר מאד מלחפש “תקדימים”, ובכל זאת ננסה לעשות קצת סדר ע”י עורך דין מומחה לגירושין.

    מרוץ סמכויות

    מגמות הפסיקה שוויוניות שינו את פני הדברים. מחד, נכון שבתי משפט לענייני משפחה רגילים להעריך את צרכי הקטין בסכומים גדולים יותר . מאידך, במצבים מסוימים לאישה עובדת, במיוחד כשהיא משתכרת יותר מבעלה, עדיף לתבוע מזונות לילדים דווקא בבתי דין רבניים שנוטים להמשיך ולדבוק בגישה ההלכתית לפיה המחויבות ההורית לפרנס ילדים אינה שוויונית ומוטלת על האב.

    אבל – וכאן האבל הגדול – בפסק דין משנת  2019 חזר בית המשפט על הקביעה שנקבעה בפסק דין המקובל לכנות “הלכת שרגאי” (משנת 1969), ובו נקבע כי הסמכות לדון בעייני מזונות היא סמכות ייחודית לבתי משפט לענייני משפחה, ורק בהסכמת שני הצדדים ניתן לדון בעניין המזונות  בבית דין רבני. כידוע, בדרך כלל אם יכולים להסכים לא מתגרשים או לכל היותר מתגרשים בהסכם.

    גובה המזונות

    כמה אני אמור לשלם ? כמה אני יכולה לקבל ? ואולי אני אשלם כי אני מרוויחה יותר ממנו ?

    לגובה המזונות לילד כמה מרכיבים:

    • עצם ה-“מזונות”

    • מדור

    • הוצאות נוספות / חריגות

    מזונות

    כל מקרה כאמור לגופו אך להלן הסכומים המינימאליים שנהוג לפסוק (לא, אם אתה עובד הייטק, פקיד בכיר, מרצה מבוקש שמשתכר 20,000 ₪ בחודש ויותר ,זה לא הסכומים שאתה עשוי לשלם).

    ילד ראשון כ- 1,350 ₪  

    ילד שני  כ- 1,250 ₪  

    ילד שלישי כ- 1,050 ₪

    מדור

    זה הסכום שמשלם הורה שאינו משמורן כהשתתפות בשכר דירה או משכנתא של הקטינים המתגוררים אצל ההורה המשמורן ( כאמור , בביתם העיקרי)

    ילד ראשון – 30% משכר הדירה החודשי

    2 ילדים – 40% משכר הדירה החודשי

    3 ילדים ויותר – 50% משכר הדירה החודשי

    הוצאות חריגות

    מדובר בהוצאות שאינן נכללות בסכום הבסיס של המזונות. חינוך, קייטנות, חוגים, שיעורי עזר, יעוץ, הוצאות רפואיות וכו׳.

    נהוג לחלקן חצי חצי לפי הצורך. בהסכמי גירושין ניתן כמובן לקבוע חלוקה שונה.

    הסכומים שהזכרנו יוצאים מתוך הנחה שהמשמורת העיקרית אצל צד אחד, אשר לו “מגיע” לקבל את המזונות.

    ומה אם המשמורת היא משותפת?

    נהוג להפחית 50%-25% מסכום המזונות הבסיסי (לא מהמדור)

    “אישה עשירה, בעל עני”

    האם על פי “פסק דין 919/15” כשאישה מרוויחה הרבה יותר מבעל היא לא תשלם מזונות בכלל? ואולי בכלל היא תשלם לו ?

    בעניין זה שתי נקודות חשובות:

    א. “שוויון המינים”

    השינוי על פי פסק דין 919/15 מתייחס למשמורת משותפת. אם המשמורת הינה משותפת, ההוצאות, כולל הוצאות חריגות (אבל לא מדור) מתחלקות יחסית לפער ההכנסות בין הצדדים. לדוגמה, שמעון משתכר משכורת חודשית נטו  7,000 ₪ ודינה  14,000 ₪ , שמעון עשוי ישלם שליש מכל ההוצאות ולא לשלם לדינה מזונות מעבר לכך. דינה לא תשלם מזונות לשמעון אא״כ המקרה הוא קיצוני בהרבה.

    אלא שֶאל לו לשמעון לחגוג מראש. לא כל בעל שמרוויח פחות מאשתו באופן משמעותי והמשמורת היא משמורת משותפת, ייצא עכשיו ברווח. בהמ״ש יבחן היטב את מיצוי כושר ההשתכרות של שמעון: האם פער ההכנסות הוא פועל יוצא של ההבדלים בשוק העבודה ? אם דינה עובדת הייטק ושמעון הוא מורה, עובד סוציאלי או מדריך טיולים, כל צד השקיע במאמץ המשפחתי המשותף. אבל אם לשמעון לא מתחשק לקום מדי בוקר, או לחפש עבודה, בקיצור, אם מדובר ב-“בעל עצלן”, ההכרעה עשויה להשתנות.

     

    ב. “קטני קטנים”

    אם לשמעון ולדינה ילדים מתחת לגיל שש, שמעון ישלם את מזונותיהם, ללא קשר להכנסותיה של דינה והמשמורת היא שלה.

     

    מזונות אישה

    אחרי הגירושין לא מגיע לאישה מזונות, אבל כל עוד לא הושג הסכם, יש מצבים בהם אישה יכולה לתבוע ולקבל מזונות לעצמה. מזונות אישה מהווים אמצעי לחץ שעשוי להאיץ השגת הסכם.

    שינוי גובה מזונות לאחר שנפסקו בפסק דין או נקבעו בהסכם 

    ניתן לתבוע הקטנת/הגדלת מזונות בכפוף לשינוי נסיבות, אך מדובר בנסיבות משמעותיות כגון

    פוטרתם מעבודתכם,  הגרוש/ה שלך התקדם/ה למשרה עם הכנסה גבוהה בהרבה.

    הגרוש/ה שלך נשוי/נשואה בפרק בי למליונר/ית (כן, מביאים בחשבון גם את משק הבית ככלל) .

    כל מקרה לגופו, כבר אמרנו…

מתלבטים בין עורכי דין לענייני גירושין בירושלים? פנו עוד היום לעו”ד בנימין לוין. עורך דין מומחה לענייני גירושין