היחס בין הסדרי ראייה למזונות

בהתאם להלכת בית המשפט העליון הידועה בשם “919/15” (שהרי שמות הצדדים בענייני משפחה חסויים), ישנו שוויון מלא באחריות האם והאב בנטל הוצאות המחייה, חינוך ורווחת הילדים, נטל הידוע במקומותינו בשם “מזונות”.

שני הפרמטרים העיקריים בחלוקת נטל המזונות בין בני זוג שנפרדו הינם: 1. פרמטר ההכנסות: היחס בין הכנסות בני הזוג. 2. פרמטר הסדרי הראייה: היחס בין זמני השהייה אצל כל אחד מההורים.

פרמטר הכנסות הצדדים

בעניין פרמטר ההכנסות, ברור שבתיקי מזונות כל אחד מבני הזוג מנסה לגמד ככל שניתן את הכנסותיו מחד, ולהאשים את האחר בהעלמת הכנסות. בעניין זה, ישקול בית המשפט גם את “פוטנציאל ההכנסות”. כך לדוגמא יהיה קשה למהנדס אלקטרוניקה לטעון שהוא בקושי מגיע לשכר מינימום בעבודה בתיקון מחשבים. הוכחת ההכנסות האמיתיות של הצד השני עלולה להיות משימה מורכבת, בפרט כאשר הצד השני עובד כעצמאי. גם הטענה לעניין פוטנציאל הכנסות לא מנוצל אינה קלה להוכחה. בעניין ההכנסות ופוטנציאל ההכנסות, נדרש לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם בפועל של פערי הכנסות משמעותיים מאד בין הצדדים או “עצלנות משוועת” של צד אחד. במקרים בהם לדוגמא שני בני הזוג שכירים בעלי משכורת בינונית, ייטה בית המשפט להתעלם כליל מפרמטר ההכנסות, גם אם הוכח שקיים לאורך זמן. במילים אחרות, בעניין ההכנסות יש להוכיח קיומו של פער גדול יותר מאשר 20-30% ובגבולות אלו בית המשפט עלול להתייחס לצדדים כשווים.

פרמטר הסדרי ראייה

גם בעניין פרמטר הסדרי הראייה, אנו עדים ליותר ויותר בני זוג, הרואים לעצמם מטרה להשיג כמה שיותר “זמן שהייה” או להילחם נמרצות על הגדרתם כ-“משמורן”, אך ורק במטרה לצמצם את חיובם במזונות. כך לדוגמא יימצאו שאחד מבני זוג עובד/ת שעות רבות מחוץ לבית, וזמני השהות לא מנוצלים אצלו/אצלה כלל לטובת הילדים, ובמקרים רבים הילדים נמצאים חלק מזמן השהות בהשגחת צד ג’ (במקרה הטוב קרוב משפחה), וזאת רק מתוך רצון להביא את יחס זמני השהייה לכזה שיפחית או ימנע בכלל את חיובם במזונות לטובת הצד השני.

התסקיר

בדרך כלל יבקש בית המשפט תסקיר, לקבלת חוות דעת אובייקטיבית מהי “טובת הילד” בקביעת זמני שהייה. מקובל לייחס חשיבות מוגזמת למונח “משמורת” שכן כאמור, פרמטר הסדרי הראייה מבוסס על היחס בין זמני השהות בפועל אצל כל אחד מהצדדים. צד שרואה באמת את טובת הילדים לנגד עיניו, יידרש קודם כל לשכנע את עובד/ת הרווחה שמונה למתן התסקיר, שהקשר האישי שלו עם הילדים הוא קרוב ותומך. אסור לזלזל גם בקיומם של תנאים נאותים לילדים, חדר מסודר עם בגדי החלפה, מטבח נקי, מזווה מלא וכד’. טענות רבות נשמעות בעניין תסקירי הרווחה, אבל אסור לשכוח שמדובר במערכת עמוסה ביותר, וצריך להיערך היטב לטובת הזמן הקצר שיש לעו”ס להקדיש לפגישה עם כל צד. ההחלטה הסופית אמנם בידי השופט/ת אבל ברור שנקודת המוצא היא התסקיר ויש להתכונן מראש, לכבד ובוודאי לא לזלזל בעורכ.ת התסקיר בין אם בביקור הבית ובין אם בשיחה אישית/טלפונית .